בע"מ סניף דימונה נ' כהן

החלטה

עניינה של החלטה זו הינו דיון והכרעה בבקשת הנתבע (המתנגד) להאריך לו את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן הוגשה בפני ההתנגדות גופה (להלן: "ההתנגדות").

בדיון שנערך בפני ביום 11.7.2012 הודיעה באת כוח התובע על הסכמתה לבקשת הנתבע להאריך לו את המועד לצורך הגשת ההתנגדות, ולפיכך יש להידרש למתן החלטה על פי נימוקי ההתנגדות.

לאחר שעיינתי בנתונים שבפני, בנימוקים שהעלה הנתבע במסגרת ההתנגדות, ובסיכומי באי כוח הצדדים שניתנו בפני, מצאתי לנכון ליתן רשות להגן על פי הטענות שהעלה הנתבע בהתנגדות, וזאת בכפוף להפקדת עירבון כספי כתנאי למתן רשות להגן והמשך ההליך המשפטי בתיק זה, מהטעמים שיפורטו להלן.

עסקינן בשישה שיקים שהוגשו לביצוע על ידי התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע. הסכום המצטבר של השקים הינו בסך של 42,160 ש"ח (כך במקור). השקים נמשכו על ידי הנתבע (המושך) על חשבונו אצל בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ. הנפרע בכל אחד מהשקים צוין כ- "מותגים Rony ע.מ. 036006021", ומתצהיר הנתבע עולה כי הנפרע הינו רן אזולאי. על פני השקים צוין כי

ניתנה לגביהם הוראת ביטול. על גב כל אחד מהשקים מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימת היסב.

החייב טען בתצהירו, בתמצית, וככל שהדברים רלבנטיים לבירור ההתנגדות, כי השקים נמסרו לחברו, רן אזולאי (להלן" "אזולאי") כהלוואה. בין התובע לבין אזולאי מתנהל הליך משפטי. השקים הופקדו אצל התובע על ידי אזולאי לשמירה בלבד, והאחרון נוהג להפקיד שקים דחויים אצל התובע על מנת למנוע מצב של גניבה או איבוד. השקים לא נמסרו לתובע לצורך ניכיון או לצורך פירעון.

כן נטען כי הנתבע נתן הוראת ביטול לגבי השקים לפי בקשתו של הנפרע, אזולאי, לאחר שהאחרון הודיע שאינו זקוק להם מכיוון שנאלץ לסגור את בית העסק שלו. אזולאי ביקש מהתובע להחזיר לידיו את השקים אלא שהאחרון דחה את בקשתו ונקט בהליכי הוצאה לפועל לצורך גבייתם.

מושכלות יסוד הן כי בשלב זה של בירור ההתנגדות ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, ואפילו אם הגנתו דחוקה היא, יש מקום ליתן לו רשות להגן, אין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו, או האם יש אמת בטענותיו, ואין להידרש לשאלת מהימנותו של הנתבע. בשלב זה יכול הנתבע להסתמך על עדות שמיעה, ולהעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לעומת זאת אם מתברר עוד בשלב ההתנגדות כי הגנתו של הנתבע הינה בגדר "הגנת בדים" ואין אמת בטענות ההגנה שהעלה הנתבע הרי שבקשתו למתן רשות להגן תידחה.

כל שבית המשפט צריך לשאול את עצמו בשלב זה של ההליך המשפטי הוא האם בפי הנתבע טענה שאם תתברר לגופו של עניין במסגרת ההליך המשפטי יש בה כדי להעמיד לנתבע הגנה ראויה מפני התביעה.

ראו- ע"א 544/81, מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פסקה 7; ע"א 3374/05, אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 6; ע"א 9654/02, חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 6; ע"א (מחוזי חיפה) 3272/06, ששוני משה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (דעת הרוב); פורסמו במאגרים משפטיים.

יחד עם זאת, הנתבע אינו יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות הגנה הנטענות באופן סתמי או בכלליות, ועליו להיכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענות ההגנה מטעמו. "... גם כשמשתית המבקש את הגנתו על טענות שבעובדה, פיתחה הפסיקה כללים על היקפן ועל מידת פירוטן של הטענות בתצהירו של מבקש. לפיכך, לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"" (ע"א 594/85, איתן זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, פסקה 2; פורסם במאגרים משפטיים).

לטעמי, טענותיו של הנתבע שלפיה הנפרע, אזולאי, מסר את השקים לתובע לשמירה בלבד, ולא לצורכי גבייה או לניכיון, ולפיכך היה על התובע להחזיר לנפרע את השקים לפי דרישתו, הינה- על פני הדברים- טענה הראויה לבירור לגופו של עניין במסגרת ההליך המשפטי, וזאת מבלי שיש בכך כדי לקבוע מסמרות לגבי סיכוייה של טענה זו להתקבל.

בחקירתו הנגדית הקצרה חזר הנתבע על עיקר טענותיו בתצהירו ולא ניתן לומר כי תשובותיו עמדו בסתירה לאמור בתצהירו.

יחד עם זאת, טענותיו של הנתבע לגבי נסיבות מסירת השקים על ידי הנפרע לתובע, כמו גם לגבי מעמדו של התובע בשקים במסגרת היחסים שבינו לבין הנפרע, נטענה לטעמי בכלליות וללא תימוכין כלשהם.

עצם העובדה כי בשלב זה של הדיון יכול הנתבע להעלות טענה שהינה בגדר עדות שמיעה, אינה פוטרת אותו מלתמוך את טענות ההגנה עד כמה שנדרש ממנו בשלב זה של הדיון.

מן הראוי היה, לטעמי, לתמוך את טענות ההגנה בתצהיר מטעם חברו של הנתבע, אזולאי, שהינו הנפרע בשקים, מי שמסר את השקים לתובע, ועליו נסמכת טענת ההגנה של הנתבע, או לפחות לבקש מבעוד מועד את העדתו, ככל שנבצר מהנתבע לקבל ממנו תצהיר. מן הראוי לציין שאזולאי הופיע עם הנתבע לדיון בהתנגדות ונכח באולם במהלך הדיון.

זאת ועוד. הנתבע לא צירף מסמכים כלשהם התומכים בטענותיו לגבי האופן שבו נמסרו השקים על ידי הנפרע לתובע, ולגבי מעמדו של התובע בשקים, ולא נטען כי פנה לתובע לצורך קבלת המסמכים הנחוצים לצורך תמיכה בטענתו כי השקים נמסרו לתובע לצורך שמירה בלבד.

הלכה פסוקה היא כי מקום שהנתבע נזקק למסמכים המצויים ברשות התובע לצורך הכנת בקשתו למתן רשות להגן- והדבר נכון גם לגבי התנגדות שהינה מקבילתה של הבקשה למתן רשות להגן ("לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין", סעיף 81א.(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967)- הרי שעליו לפנות מבעוד מועד לתובע לצורך קבלתם, וככל שהתובע ימאן להמציא את המסמכים הרי שהדבר יכול להוות טעם למתן רשות להגן, ככל שאכן מדובר במסמכים מהותיים לצורך ביסוס טענות ההגנה.

הנתבע יכול גם לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט לצורך מתן צו לעיון במסמכים מסוימים בשלב הכנת הבקשה למתן רשות להגן (או ההתנגדות, לפי העניין).